top of page

מרמות מנשה עד לכינרת- 120 ק"מ של גז

עונת המדבר מתקרבת לסיומה ואחרי לא מעט קילומטרים מדבריים, החלטתי להוציא טיול צפוני לקהילת "אדוונצ'רים מתחילים בשטח". ניסיתי לתאם טיול מתחילים רגוע בהובלה של רוכב מדופלם באיזור הכינרת אבל לצערי לוחות הזמנים לא הסתדרו. אז מה עושים? מוציאים טיול למנוסים. לקחתי את מסלול המתחילים הקבוע שלי ברמות מנשה, מאנדרטת משמר הגבול עד עין יזרעאל וחיברתי אותו עם המסלול שעובר ברמת סירין עד לכינרת. נעזרתי בטובי הרוכבים כדי לחבר בין המסלולים ויצא לי קו ארוך של 128 ק"מ.




אז למה זה לא למתחילים? שאלה מצוינת. בראש ובראשונה כי זה מסלול שחיברתי על הנייר בלבד, לא רכבתי אותו בעצמי או עשיתי סיבוב הכנה, למעט החצי הראשון שלו שאני מכיר בע"פ. להכניס מתחילים לטיול כזה זה רעיון רע, כי אולי יהיו אתגרים שהם לא ציפו להיכנס אליהם, אולי יהיה בוץ, אולי נצטרך לשנות מסלול וניכנס לשטח טכני יותר, הכל אפשרי. הסיבה השניה היא אורך המסלול. טיול מתחילים לרוב הוא בקצב איטי וכאן היו לנו למעלה מ-100 ק"מ בשטח. כדי להספיק את כל זה ביום שישי צריכים לתת גז. השבילים פתוחים ומהירים וקצב ההתקדמות בטיול כזה הוא מהיר מאוד ולזה צריך רוכבים מנוסים. אפשר בהחלט לפצל את המסלול הזה לשני מקטעים קצרים יותר שמתאימים לגמרי למתחילים.


טיול שטח מסלול אופנוע אדוונצ'ר אנדורו
רמות מנשה המוריקות והפרות באחו (צילום: גבע תלם)

אז אחרי בניית המסלול פרסמתי אותו כרגיל בקבוצות הוואטסאפ והפייסבוק של "אדוונצ'רים מתחילים בשטח" ועד מהרה קבוצת הוואטסאפ של הטיול הכילה 60 רוכבים בכל הרמות. כשרוכבים מצטרפים לקבוצת וואטסאפ של טיול זה מכמה סיבות: לראות מי עוד מגיע, לקרוא עוד פרטים ולשאול שאלות לוגיסטיות (מתי מסיימים וכו') ובגדול כדי לשריין לעצמם טיול עד שימצאו טיול אחר או כזה שמתאים להם יותר. אי לכך ובהתאם לזאת אני תמיד מחשב שיגיעו שליש מכמות האנשים בוואטסאפ. אבל גם 20 רוכבים זה לא מעט בטיול שאמור להיות מהיר מאוד למנוסים ואני עוד צריך להוביל אותו. עד ליום שלפני הטיול הקבוצה הספיקה לגדול ל-70 איש, אז עשינו סקר לראות מי מתכנן להגיע. 13 רוכבים הצביעו שמגיעים, עוד 7-8 מתלבטים והיתר לא ענו. הסקתי מזה שנהיה 10-15 רוכבים שזה סביר לטיול כזה.



בוקר הטיול מגיע, יצאתי מוקדם כדי להיות כבר ב-7.45 באנדרטת משמר הנגב. לאט לאט הרוכבים מתאספים, חלקם מגיעים לבד וחלקם בקבוצות וזוגות. מפה לשם השעה 8.00 ואנחנו כבר 15 עם עוד רוכבים שדיווחו שהם בדרך וקצת מאחרים. 8.20 אני מתחיל תדריך ואנחנו כבר 20.

8.30 יצאנו ועוד רוכב מצטרף אלינו על טנרה, אנחנו 21 בידיעה שגיא רוגל מחכה לנו בגלעד, סה"כ 22 רוכבים.

חצי מהם על טנרה, כמה KTMים, 2 טוארגים ואפילו הארלי פאן אמריקן.


טיול שטח אנדורו אדוונצ'ר מסלול אופנוע
מגוון כלים של כל היצרנים, אבל בעיקר טנרה (צילום: גבע תלם)

כבר ביציאה אני מבין ששיבושי ה-GPS הולכים להשפיע עלינו. המסך של האופרוד ריק ורק חץ כחול במרכזו, אין לו מושג לאן להתקדם. למזלי, אני זוכר את המסלול מרמות מנשה לעין יזרעאל בעל פה ולא באמת צריך את אופרוד כדי לנווט, אז נתנו בגז והתקדמנו לגבעת הרקפות כדי להיכנס לרמות מנשה. שיחקנו קצת בשבילים של רמות מנשה ויצאנו במגידו, המסלול מראש תוכנן לעבור בתחנת הדלק דור אלון שבצומת שממנה יוצאים לשביל שרץ לאורך כביש הסרגל. עצרנו לתדלוק קצר ויצאנו לכיוון שדות עמק יזרעאל לקפה ראשון של היום בעין יזרעאל.



השביל שלאורך כביש הסרגל מצידו הדרומי ידוע כרווי בורות, כאלה שיוצרים שלוליות ובוץ ובכניסה אליו לא ידעתי מה מצבו והאם יתקוף אותנו בוץ. אז אכן היו שלוליות אבל כאלה שאפשר לעקוף מהצד או לחפש שביל עוקף ועד מהרה הגענו לחציית כביש התענכים. משם התחיל החלק שתכננתי על הנייר עד לעין יזרעאל.

בעיקר הייתי מודאג מהבוץ ויצאנו בידיעה שאם נצטרך, נסתובב חזרה לשביל אחר או נעלה על הכביש ונקצר, אבל לא ניכנס לתוך שלוליות בוץ בשטח חקלאי, כי לא נצא משם. אז האדמה הייתה יבשה ולא היוותה בעיה (למעט שביל קצר שבו בדיוק התחילו להשקות כשעברנו) אבל מסתבר שמה שתכננתי על הנייר לא בהכרח תואם את המציאות. אחד השבילים שתכננתי לפנות אליו כבר לא קיים ונאלצנו לאלתר. הבעיה התחילה ששוב ה-GPS ברח לנו והיינו עיוורים. התחלנו לאלתר ולרוכב לפי מה שנראה לנו הגיוני, מהר מאוד התחברנו לגשר הרומי שאנחנו עוברים בו תמיד כשאנחנו בדרך לעין יזרעאל אבל הפעם הוא לה היה חלק מהמסלול המתוכנן, כך ידענו שלפחות אנחנו בכיוון הנכון. אחרי דקות ארוכות חזר ה-GPS ויכולנו לראות את המסלול שוב. רכבנו מהר (מאוד) בשדות שמתחת לקיבוץ יזרעאל ועד מהרה הגענו לעין יזרעאל. הקצב היה מהיר מאוד וכל המקטע מרמות מנשה לעין יזרעאל לקח לנו קצת יותר משעתיים. בטיול מתחילים זה היה לוקח 4-5 שעות לפחות.


אופנוע שטח אדוונצ'ר אנדורו מסלול טיול רמות מנשה
נותנים בגז בשבילים רחבים ופתוחים (צילום: גבע תלם)

סיימנו את הקפה בעין יזרעאל ורכבנו על השביל הלבן שלאורך נחל חרוד עד לכביש של חפציבה-בית השיטה, משם עלינו לקטע כביש קצר ופנינו לכיוון בית שאן בכביש 71 עד לפניה שמאלה לכיוון מחצבת בית אלפא שצמודה לבית השיטה. המקטע הזה לוקח אותנו דרך רמות יששכר עד לגזית וכפר קיש והשבילים בו הם גן עדן לחובבי גז, ולא היו חסרים כאלה בטיול שלנו. חצינו את גזית והמשכנו לכיוון החללית ברמת סירין, שעתיים וחצי מהיציאה מעין יזרעאל והגענו לחללית. עשינו הפסקת קפה ארוכה שבסופה גילינו ששוב ה-GPS שלנו השתבש. הטלפון שלי מת סופית כי שקע הטעינה שלי התקלקל וכך היינו עוורים מכאן ומכאן. החלטנו לקצר את מקטע השטח האחרון ולרדת בכביש המפותל למנחמיה ולהתחבר לכביש 90, כדי לא ללכת לאיבוד בשטח.

ב-14.30 הגענו לפז צמח מלאי אבק כדי לסיים את המסלול בבירה והמבורגר (או קפה קר, אני לא שופט).


את המסלול הזה ועוד רבים אחרים אפשר למצוא במפת המסלולים שלי - https://bit.ly/3YtZNIq


Comments


הרשמה לעדכונים על פוסטים חדשים

נרשמת בהצלחה