עקב דרישת הקהל לטיול מתחילים חורפי, פניתי להגר WR ששולטת על גזרת הצפון ושביליו בבקשה שתרקום לנו מסלול מתחילים עם מעט בוץ וקצת שלוליות שמתאים לאופנועים כבדים ורוכבים חסרי נסיון. הגר לא נרתעה מהמשימה ומיד שלחה לי אופציות לתאריכים ומסלול באורך 50 ק"מ. המטרה הייתה להדליק נר של חנוכה במהלך הטיול, אבל כרגיל תכניות לחוד ומציאות לחוד. בסוף יצאנו ביום הראשון שאחרי חנוכה, המחמירים קוראים לו נר תשיעי.
שישי בבוקר נפגשים בעגלת הקפה באביאל כפי שהנחתה הגר. בערב שלפני עוד הבטחתי שלא יהיו יותר מ-15 אמיצים שיבואו להחליק בבוץ, אבל ככל שנקפו הדקות לשעת המפגש נוכחתי לדעת את גודל המחדל- 25 רוכבים חסרי פחד התייצבו. הגר, שרגילה לקבוצות צרצרים קטנות בהרבה, נעמדה מול עדר הקרנפים והחלה בתדריך, אליה הצטרף מיקי כהן שרוכב על המפלצת הכתומה ויש לו חיבה לטיולי מתחילים (בעיקר זוכר כמה פחדתי ממנו בטיול הראשון שלי לפני 3 שנים).
רכיבה קצרה על הכביש דרך מושב עמיקם ויורדים לשביל. עצרנו ליד השלולית הראשונה כדי לתת תדריך רכיבה בשלוליות. "כידון משוחרר ואם הראשון לא עבר, תנו לשני לעבור ותעברו איפה שהוא עבר" אומר מיקי לקבוצה, שהורכבה מרוכבים מנוסים לצד מתחילים חסרי נסיון.
השביל מעמיקם לקח אותנו דרך שלוליות קטנות ורצופות, חלקן מאפשרות עקיפה מהצד וחלקן לא, אחלה חימום להרטבת הגרביים שבמגפיים. עברנו מתחת לכביש 6 ועלינו בעליה דרך יער גלעד, משם המשכנו לחניון גבעת הרקפות כדי להיכנס לרמות מנשה בעליה המפורסמת.
עלינו בזריזות את העליה, לומדים את תוואי השטח של אחרי הגשמים שהוסיף לא מעט קוליסים וחשף אבנים, אבל טיפת אבק לא התרוממה באוויר מהשביל המהודק. בעודי ממהר לתפוס את הקבוצה אחרי שעצרתי לצלם אותם, ראיתי את כפיר והטנרה עומדים בצד. נכבה לו האופנוע בירידה- לא יודעים מה יש לו. תחקיר קצר מגלה שהוא נדבק בחיישן רגלית דפוק וצריך לקצר את החיישן כדי שהאופנוע לא ייכבה כשמכניסים להילוך. תופעה מוכרת ורחבה בטנרה ותיקון של 3 דקות על השעון. מכיוון שמעולם לא עשיתי זאת (למרות שגם אברום עבר את אותו ההליך בשטח), שלפתי לדרמן ואזיקון והתכופפתי חדור מטרה. שלוש דקות תיקון ואחרי חמש דקות כבר חזרנו לרכוב כדי לא לעכב את הקבוצה.
תפסנו את הקבוצה כשעשו עצירה במעלה כפר, כמובן בלי לעלות אותו. משם המשכנו צפונה עד לנחל משמר העמק, דרך פארק ג'וערה שם חצינו את הכביש וכמעט התנגשה בי פרה. המשכנו צפונה והתחברנו לדרך הרומית ממנה חתכנו מזרחה לשמורת טבע נחל השופט שם נתקלנו בשלולית של השמחות ומעבר בוץ אימתני שגבה מספר נפילות במהירות נמוכה ממספר רוכבים. עזרנו לכולם לעבור וטיפסנו לקפה בגבעה שמעל עין ריחניה.
התקדמנו יחסית לאט בגלל גודל הקבוצה ואחרי הקפה חלק קטן מהרוכבים המשיכו הביתה. אלו שנשארו המשיכו איתנו דרך הכביש לדרך נוף כרמל, שזו בדיוק העונה לרכוב בה- נוף ירוק, שמים כחולים, אין טיפת אבק מהשביל ולמרות הגשמים, כמעט ולא היה בוץ, רק קצת שלוליות. עצרנו במצפור טייסת העמק והשקפנו על בסיס רמת דוד השקט, מרחק קצר מנקודת הסיום שלנו למרגלות עוספיא.
