בעקבות הביקוש הגדול לטיול מתחילים נוסף אחרי הטיול לנחל אלכסנדר של קבוצת "אדוונצ'רים מתחילים בשטח" ונוכח העובדה ששיא הקיץ וחם מידי לטייל באיזורים שהם לא צפון, ביקשתי מרמי כהן שמאלי, אלוף פיקוד הצפון של האדוונצ'רים עזרה ביצירת מסלול והובלה לסיבוב נוסף במגרש הביתי שלו.
רמי לא התבלבל ומיד הסכים, נותן לי לבחור תאריכים אופציונאליים שהוא פנוי בהם. יום שישי ה-7.7 נשמע בוננזה. ביום הראשון שפרסמנו את הטיול עם רמי כבר הבנו שזה הולך להיות משהו גדול.
כמות האנשים שהצטרפה לקבוצת הוואטסאפ השקטה שנפתחה לטיול עברה את רף 70 המשתתפים. כהרגלי, התחלתי להזיע במזגן מהעובדה שאפילו אם רק חצי יגיעו, זה עדיין המון. "נצא בשתי קבוצות" מרגיע אותי רמי בלי לחשוב בכלל. תשובות של אלוף פיקוד ואני רק חייל פשוט, על תקן רס"פ.
בוקר הטיול מגיע. התחדשתי בקסדת שטח חדשה מקרבון (משהו מדהים, אתם לא מבינים איזה הבדל) אחרי שכל הלילה ניסיתי לשפצר את ציוד הצילום שיתאים לקסדה ללא הצלחה. יורד לאופנוע, עושה בדיקה כללית תוך תפילה חרישית לא למצוא כלום. בזוית העין רואה רטיבות קלה בצד שמאל. מתקרב למשאבת המים. שוד ושבר. משהו שם שבור ולא נראה בר תיקון. שבועיים של ארגון חולפים לנגד עיניי ואני לא בטוח אם מה שזלג לי לאורך הלחי זו זיעה או דמעה.
שוד ושבר. הצינור שכמעט השאיר אותי בבית
מרים טלפון לרמי, "רמי, אתה לבד היום, משהו שבור באופנוע, לא יודעים מה יש לו" אני אומר בקול שבור. "נסתדר" הוא עונה לי במקום להציע לבוא עד אליי עם מוסכניק ולפתור לי את הבעיה, כמו שציפיתי.
בכוחות אחרונים, לפני שאלך לבכות לכרית בבית, שולח תמונה לארז טנרה בשבע וחצי בבוקר, מאחל לעצמי שהוא יצא לטייל ולא ישן. אחרי 5 דקות שנמשכו נצח, ארז עונה: "סע חביבי, זה כולה צינור עודפים".
נכנסתי לסחרור חושים, אולי בגלל זריקת ההרגעה שההודעה של ארז נתנה לי ואולי בגלל שכלכך לא רציתי להישאר בבית ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. מהר מסדר את הציוד על האופנוע כדי להספיק לשעת ההגעה הנקובה של רמי, כי אצלו שעה זו שעה.
מגיע לסונול באליקים, נקודת המפגש שרמי קבע. במקום כבר עשרות רוכבים ממלאים את מגרש החניה. מתעדכן בקבוצת הוואטסאפ על כל המבריזים, כל אחד וסיבותיו הוא, הן לא מוצדקות בעיניי גם ככה (אופנוע לא מניע זו לא סיבה לא לצאת לטיול, חברים).
מסתכל על הפרצופים של הרכובים שמקובצים כל אחד בקבוצתו הוא, הגווארדיה הותיקה והמנוסה שהתכנסה סביב רמי עם תתי האלופים שהביא ממועדון BMW שיתמכו בנו בהובלת הטיול והקבוצות. שמח לראות הרבה רוכבים מנוסים, חלקם חברים טובים שבאו לתרום מנסיונם למתחילים, לצידם הרבה רוכבים חדשים, פנים לא מוכרות, נשים וגברים, על צרצרים ואדוונצ'רים מכל הסוגים והמינים.
גיבורת הטיול הקודם, לילך גל, בפוזה אופיינית (צילום: גבע תלם)
רמי מחלק את 40 הרוכבים שהגיעו לשתי קבוצות- מתחילים ומתחילים+. חנן בן יוסף מקבל עליו את הובלת המתחילים+ ואליו מצטרפים 11 רוכבים עם מיקי המאסף. ערן לס מוסמך כמאסף של רמי בקבוצת המתחילים לצד פטר שאחראי על הורדת המרשלים, סה"כ 29 רוכבים בקבוצת המתחילים כולל אותי.
אי אפשר בלי תמונה מסורתית על הגשר הרומי (צילום: גבע תלם)
יוצאים מתחנת הדלק למסלול כביש קצר לפני הירידה לשטח ברמות מנשה, מוודאים שאין ערבוב בין הקבוצות וכולם איתנו. רכיבה קצרה דרך יער מנשה ויוצאים חזרה לשמש. נכנסנו דרך בריכות הדגים של הזורע לשדות של עמק יזרעאל. רכבנו בשדות, עברנו מכשולים (מעבר מים ושלולית בוץ), חצינו את כביש 65 והגענו למרגלות הגלבוע, למטעים של יזרעאל עד לעין יזרעאל העמוסה לעייפה במטיילים ורוחצים.
וירכוב צרצר עם אדוונצ'ר (צילום: גבע תלם)
הכיתה הטיפולית של חנן כבר מסיימת את הקפה ואחרי רק כוס אחת של קפה אני ממשיך איתם כדי שגם אותם יראו קצת בסרטון המסכם. רוכבים במהירות על השבילים הלבנים לאורך נחל חרוד, עד שהגענו למכשול הראשון שלנו לטיול הזה, שינוי לא מתוכנן במסלול בעקבות עבודות שהסיטו אותנו מהשביל הקבוע לעליות וירידות קלות למנוסים ומאתגרות למתחילים. אבל זה לא יעצור אותנו. המנוסים עוברים ראשונים ומושיטים כפפה למתחילים כדי לסייע במעבר.
אלוף הפיקוד תומך בלחימה גם כשהמצב לא צפוי (צילום: גבע תלם)
אחרי שדאגנו שכל הקבוצה תחצה נותר לנו רק לחצות את בית שאן כדי לצאת מהצד הדרומי לעבר עין הנציב, שם נקודת הסיום במפלים הלבנים, כי אין סיום ראוי ממים קרים בחום הזה. מגיעים למפלים, נכנסים למים ורמי שולף שני אבטיחים ענקיים שהסליק בתיקים שלו. רק רמי יכול לשלוף כזה שפן מהכובע. שאפו.