יצא ככה שהתפנתה לי שבת ועבר זמן מאז טיול המתחילים האחרון שפתח את העונה, אז החלטתי להרים את הכפפה ולהוציא סיבוב למתחילים. המסלול הנבחר היה מסלול שאני עשיתי כמתחיל וזכרתי אותו כמסלול מישורי וקל אך מאתגר בקטנה שיוצא מבית ההפנקייק בכפר ויתקין (פז חופית). במקור הוביל אותנו טל עמיר עד אנדרטת אלכסנדרוני אבל כדי להאריך טיפה את המסלול ביקשתי ממנו יפה להוסיף לנו עוד כמה ק"מ כדי שלא נסיים מוקדם מידי וכך יצאה לנו נקודת סיום בגן שמואל.
רוצים להצטרף לטיול המתחילים הבא?
ביום שישי בבוקר יצאנו לסיבוב הכנה, אחרי שנתיים שלא עשיתי את המסלול גיליתי שנסגרה הירידה מכביש 2 ישירות לשטח כפי שהייתה בעבר וצריך לרדת בכביש למכמורת ולעבור מתחת לגשר כדי להתחבר למסלול, אז תמיד כדאי לעשות סיבוב הכנה אם זה לא מסלול שאתם רוכבים בקביעות. בקצב מהיר המסלול הזה לקח לנו 50 דקות בלי עצירות.
החששות שלי תחילה היו שיבואו בודדים, אך מהר מאוד ולקראת השבת המיועדת קבוצת הוואטסאפ כבר צמחה ל-44 רוכבים וירדה ל-39 בלילה שלפני הטיול. בראש כבר מתחילות מחשבות על להוביל קבוצה של 40 רוכבים בחול ובחום וכבר התחלתי להזיע.
רוב הקבוצה נכנס לתמונה בזמן הקפה (צילום: גבע תלם)
בוקר הטיול. נוסע עם רוכב נוסף מהוד השרון דרך כביש 2, נכנס לתחנת הדלק ורואה המוני רוכבים מפוזרים במקומות שונים בתחנה. מרגיע אותי קצת לגלות שלפחות ארבע קבוצות שונות התכנסו כדי לצאת בערך באותה שעה. הקבוצה שלנו מתכנסת בחלק הצפוני צמוד ליציאה ולמרות שהייתי שם ראשון לבד, עד שסיימתי את הקפה והמאפה בארומה כבר תפסנו חלק גדול מהחניה עם אופנועים.
מתחילים תדריך והסבר מפורט על מרשלים והתנהגות בטיול רב משתתפים, מחכים קצת לשלומי בראט המאסף שהגיע שעתיים נסיעה מערד (!) רק כדי לאסף בטיול מתחילים ויוצאים לדרך.
בטיול מתחילים כולם עוזרים עד שכולם עוברים (צילום: גבע תלם)
קבוצת הרוכבים הורכבה ממנוסים כמו אריה חייקין המקומי ורועי תדהר שהגיע מנהריה לצד רוכבים מנוסים אחרים שבאו לתמוך ולעזור לרוכבים חסרי נסיון שזוהי הפעם הראשונה שלהם בשטח, ואכן הנסיון היה נדרש. כבר בכניסה לשטח, החול גרם לקבוצה לעצור ולעזור לרוכבים שפוגשים בפעם הראשונה חול מתחת לצמיגים, להבין איך רוכבים בתוואי כזה ולשחרר את הסוויץ' בראש של לתת גז ולשחרר כידון והאופנוע כבר יסתדר.
הרכיבה בתוואי החולי בתחילת המסלול לקחה לנו כמעט שעה, אבל בקבוצה גדולה זה הגיוני וזו גם הייתה הציפיה, כי לטיול כזה לא באים כדי לסיים מוקדם.
המשכנו בשטח לכיוון אלישיב כדי לחצות את כביש 4 בדרך לנחל אלכסנדר, אבל שם התגלה המכשול השני. עוד בלילה שלפני הטיול כתב לי אריה המקומי שייתכן והשער של אלישיב אליו מתחבר המעבר מתחת לכביש 4 ייסגר בשבת. ואכן כך היה, אריה עבר שם בבוקר וראה שהשער נסגר בלילה של שישי אבל יש מעבר מצד ימין אחרי תלולית קטנה.
אריה חייקין מוסיף כוח סוס לבנלי של עומר ליואי (צילום: גבע תלם)
עוד לפני שהגענו לשער הסגור של אלישיב, חצי קבוצה הלכה לאיבוד בגלל מרשל חסר סבלנות ששניה אחרי שאמרתי לו להישאר בפניה, המשיך יחד עם כל הקבוצה. לשמחתי בזמן שאנחנו עברנו אחד-אחד את תלולית הפודרה של אלישיב, הקבוצה האבודה יחד עם שלומי המאסף הצליחה להדביק את הפער ולהצטרף אלינו. בכוחות משותפים (בעיקר של אריה) עזרנו לכל הרוכבים לעלות, עשינו תזכורת לתפקיד המרשלים וכמה הם חשובים והמשכנו לנחל אלכסנדר.
עצירה קטנה לקפה בשולחנות והספסלים והמשכנו במסלול לכיוון מצפור ויקר, שם פנינו שמאלה כדי לדלג על קטע כביש במסלול המקורי מעולש והשתעשענו במעבר מים קטן. עלינו צפונה לכיוון המעפיל והתחברנו לכביש 581 דרומית לאחיטוב. משם היינו אמורים להגיע ללהבות חביבה ולרדת שוב לשטח אחרי נסיעה קצרה בכביש, אבל תוך כדי רכיבה על הכביש קיבלתי עדכון שיש לנו פנצ'ר בגלגל הקדמי של אחד הרוכבים, מזל שזה טיובלס. עצרנו באלונית להבות חביבה, כשמקביל שלומי המאסף מעדכן אותי שיש לנו בעיה באפריקה של רועי תדהר. אחרי דקות ארוכות שלומי חובר אלינו ורועי וגדי עם האפריקות נשארו לחכות לחילוץ. נפרדנו משלומי ואריה חייקין לקח את האיסוף. נשארו לנו רק עשרה ק"מ עד גן שמואל והמילקשייק שכלכך חיכיתי לו במקדונלדס.
שלומי "המאסף" בראט מרחף על המים (צילום: גבע תלם)
את עשרת הקילומטרים האחרונים העברנו בנתק שני בקבוצה, כשחצי קבוצה לקחה פניה לא נכונה בגלל מרשלים מרושלים שהתרשלו, וכך אריה צריך היה לנהל את הגנון במאסף ולהחזיר את הלהקה לקבוצה המקורית. זה לא עיכב אותנו והגענו לגן שמואל בשבת בצהריים כדי ליהנות ממילקשייק קר ומתוק. חלק העדיפו בירה, אני לא שופט. כולם נהנו וגם המתחילים חסרי הנסיון כבר לא היו חסרי נסיון, כך שמטרת הטיול הושגה.