CFMOTO 800MT-X מבחן ארוך טווח: 7,700 ק"מ עם ספי
הבטחתי את המבחן הזה כבר מזמן, והרבה מכם שאלו מה איתו. אחרי 7,700 ק"מ בחמישה חודשים, אינספור נפילות והתהפכויות, סינגלים, סלעים, חול, דו-יומי במדבר, טיולים בגולן והמרוץ הראשון של ליגת האדוונצ'ר הישראלית, אני מרגיש שיש לי מספיק קילומטראז' עם ספי, ה-CFMOTO 800MT-X האדום שלי, כדי לשבת ולסכם.
וכרגיל: אני לא מציג מקצועי ולא מבין בקרביים של מנועים. מה שנכון לי לא בהכרח נכון לכם, אז תעשו רכיבת מבחן לפני כל החלטה.
איך הגעתי לספי
התחלתי לרכוב לפני חמש שנים, בגיל 38, על CB500X. אחרי זה טנרה 660, שמהר מאוד הבנתי שהוא טעות כי אני נמוך והוא כבד, ואז שני טנרה 700 ובסך הכל כמעט 60,000 ק"מ. נהניתי מהטנרה מאוד, אבל התחילו כאבים בפרק כף היד מהמצערת, והרגשתי שאני נאבק יותר מדי במרכז הכובד הגבוה.
גם הקהילה הכריעה. רציתי יבואן שרואה את הרוכבים ולא רק את השורה התחתונה, ובעופר אבניר קיבלתי הבטחה שזה הכיוון. היום יש כבר טיולים מודרכים, קבוצות מגובשות של ה-450 וה-800, ואירועים כמו ה-MT Challenge.
מרכז כובד זה החיים
על הנייר ספי כבד מהטנרה בכ-10 ק"ג, והוא מרגיש רחב ושמנמן יותר, כמו קוקפיט של משאית. אבל כמו ב-KTM 790 ו-890, מיכלי הדלק יושבים למטה, והמשקל מתנהג כמו נחום תקום. הטנרה תמיד רוצה לקחת אותך ימינה או שמאלה. בספי השליטה הרבה יותר קלה, הוא מרגיש קליל יותר בסינגלים, ואני מרשה לעצמי לנסות דברים שעל הטנרה לא הייתי מעז.
וזה הכי מורגש כשמרימים אותו. החישוב שלי: הרמה אחת של טנרה שווה לשלוש הרמות של ספי. המיכלים התחתונים משאירים אותו בזווית גבוהה יותר, כך שבעיקר דוחפים עם הרגליים והוא עולה.
בכביש
פה גיליתי שני דברים שלא היו לי קודם: קוויקשיפטר וקרוז קונטרול. בקוויקשיפטר אפשר להסתדר גם בלי, אבל הקרוז קונטרול הוא גולת הכותרת. למי שנוסע בכביש 6 פעמיים בשבוע או חוזר מהמדבר אחרי יומיים של רכיבה, זה משחרר את הידיים ואת הגוף, ואתם מגיעים הביתה הרבה פחות גמורים.
הוא גם יציב יותר מהטנרה במהירויות גבוהות. חברים מספרים שעל הטנרה מעל 150 קמ"ש זה פחות נעים, וכאן יש בערך עוד 20 קמ"ש בכיף. סאונד נעים גם עם אגזוז סטוק, מסך גדול שמאפשר לשלוט בהכל, ומושב נוח לרכיבות ארוכות. אני הנמכתי אותו בסנטימטר וחצי והצרתי אותו, וזה עשה הבדל גדול בשטח.
המנוע
המנוע מבוסס על זה של ה-KTM 790, והוא אוהב לחיות בסל"ד גבוה. לעומת ה-CP2 של הטנרה, חסר לו מומנט בסל"ד נמוך, ובהתחלה הוא נחנק לי בהילוך ראשון ושני והייתי נופל הצידה. זה מצטלם יפה, אבל פחות כיף בשטח.
פתרתי את זה בשני שינויים: הורדתי שן בגלגל השיניים הקדמי, וזה עלה לי קצת במהירות סופית בכביש, והוספתי מחשב אוסטרי על חיישני החמצן שמשחרר את החניקה של תקינת יורו 5 פלוס. היום אני די קרוב למומנט של הטנרה. גם העברת ההילוכים ומציאת הניוטרל יכולות להיות קשות לפעמים, תכונה של הקלאץ' של KTM. לומדים לחיות עם זה, זה לא דילברייקר.
חסרונות ובעיות
חום: הממיר הקטליטי פולט חום אדיר לרגליים, בעיה משותפת גם ל-KTM עם מיכלים תחתונים. בקיץ בעיר, בג'ינס וברמזורים, זה צולה. בשטח עם מכנסיים ממוגנים ובמהירות זה לא מורגש, ובחורף זה בכלל פיצ'ר. אני החלפתי את הממיר בצינור חלופי, אבל שימו לב שזה מבטל את האחריות.
כיבוי בניוטרל כשהאופנוע חם ומצערת קצת קופצנית: שניהם מטופלים בעדכון תוכנה במוסך או דרך האפליקציה.
שווי שוק: חדש הוא עולה כ-60,000 ש"ח, ואף אחד לא יודע כמה יהיה שווה בעוד שנתיים. מצד שני, כשניסיתי למכור את הטנרה יד שנייה, אף אחד לא התקשר.
אמינות ארוכת טווח: אחרי 7,700 ק"מ ומעקב בקבוצות בחו"ל, אין בעיות משמעותיות שמשביתות את האופנוע. נראה אחרי 40,000.
נפילות, חלקים ושירות
אחרי כל ההתרסקויות, כולל שתי סלטות באליפות ישראל, נשבר מחזיר אור והכידון התעקם. כידון מקורי עולה 351 ש"ח. אין לי כלובים, רק מגני ידיים חזקים מברזל, מגני קייסים ומגן גחון משודרג, וזה מספיק ל-99% מהנפילות שלי. האופנוע קם ונוסע.
מרווח הטיפולים הוא 15,000 ק"מ, ואני מעדיף לעשות כל 7,500 בגלל האבק והשטח. במוסך עובדים לפי ספר הרכב, וכשהחלפתי כידון נכנסתי ויצאתי תוך חצי שעה. ולמי שאומר "סיני, לא יחזיק": האופנועים של היום הם לא מה שהגיע לפני עשר שנים. איכות החומרים מורגשת מהקילומטר הראשון.
שורה תחתונה
מי שרוצה לקפוץ מסלעים, לעשות הארד אדוונצ'ר ולרכוב בעיקר בשטח, הטנרה כנראה מתאים יותר. אבל בהסתכלות על מה שמתאים ליכולות שלי, למידות שלי ולצרכים שלי, ספי הוא הפגיעה הכי טובה, ואני מאוד מבסוט מהבחירה. מול הטנרה 2025 זה כבר קרב צמוד יותר. שאלות? כתבו לי בתגובות, ואם אתם חושבים על CFMOTO ורוצים עזרה, תפנו אליי.
תגובות