top of page

דו יומי לגליל- רוכבים במבול

כשנפתחה הקבוצה לדו יומי נוסף, ממש צמוד לדו יומי הקודם לגולן במאי, לא באמת האמנתי שאצא, אבל הצטרפתי בשביל הספורט. מסתבר שמחשבה יוצאת מציאות, ומלא לצאת בכלל הצלחתי לגנוב כמה שעות בחמישי כדי להצטרף לחברים שיצאו מוקדם יותר מבת שלמה ותפסתי אותם בדלית אל כרמל ממש לפני המוחרקה.


המסלול שתכנן חנן המוביל, עוד בטרם היציאה, היה נראה כיפי במיוחד. יוצאים מבת שלמה צפונה ליער עופר ומשם לדלעת אל כרמל. עוקפים את המוחרקה על דרך נוף הכרמל ואז טבילה בעין יבקא (מעין הסוסים). כשתפסתי אותם ביציאה מדלית אל כרמל הבנתי שהיום הראשון התחיל קצת חלבי וכולנו קיווינו שהמסלול ימלא את הבטחתו. עבודות סלילה בשבילים של טרקטורים גדולים משנות את תוואי השטח יום ביומו ובעיקר מייצרות דרדרת ואבנים משוחררות, אז מומלץ לשים לב ולחפש הפתעות כשרוכבים שם. סיימנו את היום הראשון מוקדם יחסית, בשעות צהריים מוקדמות ואחרי הפסקת קפה ארוכה התחלנו את הדרך למטה מהר הכרמל.


תמונת מצב ליום הראשון: חם ומגניב (צילום: גבע תלם)


בסיום הירידות מגלים פנצ'ר בטנרה של שמעון. מתקדמים קצת לתחנת הדלק הקרובה, שמעון מתפעל את האירוע בזמן שחלק גדול מהקבוצה מנמנם בחום. בגלל העיכוב של הפנצ'ר החלטנו לא להמשיך למעין הסוסים אלא לרכוב ישר לכפר יאסיף לקנות בשר לארוחת ערב. הראשונים לא חיכו לאחרונים וכך יצא שהתפצלנו בכביש. שמתי ווייז לבית העמק ויחד עם שמעון, ורדי ושלומי נלחמנו בפקקים בדרך צפונה. קצת לפני כפר יאסיף בזוית העין אני קולט רוכב אופנוע בשוליים. כשאני מתקרב אני מזהה את יוסי שלנו עם צמיג אחורי מפונצ'ר עומד לבד ומעריך את גודל הסיטואציה אליה נקלע.

מיד עצרנו להסתכל על יוסי מחליף פנצ'ר כדי שלא יישאר לבד. החור בצמיג היה ממש קרע וגם שתי תולעים לא הצליחו לסתום את בריחת האוויר, אז שמנו פנימית קדמית בצמיג האחורי של ה-KTM של יוסי ואחרי שעה קלה המשכנו בדרכינו. עשינו קניות זריזות בדרך לחאן הגליל והתחלנו בארוחת ערב עם המון בשר על האש בניצוחו של אורן לשם, לצד ערק מירדן ויין אדום מקומי.



יקיצה טבעית בשש בבוקר ומתחילים להתארגן. חנן כבר הכין אותנו לשינוי במסלול שאמור היה לקחת אותנו לשלומי שעל הגבול ומשם לשטח, אבל ירידה לא סימפטית בשם "ירידת הצינור" גרמה לנו לחשב מסלול מחדש ויחד עם רמי כהן שמאלי, חנן בונה את המסלול של היום השני תוך כדי הקפה.

אחרי תדלוק וקפה של בוקר יצאנו לעבדון והמשכנו לתצפית על מבצר המונפורט מפארק גורן.

המשכנו מזרחה והקפנו את פסוטה עד אלקוש, שם ירדנו לשטח שוב אחרי קטע כביש קצר וביקור בחירבת צונם העתיקה.

אם היום הראשון היה חלבי, היום השני היה בשרי מאוד. השרב של הבוקר התחיל להקשות (הבטיחו 35 מעלות) והמון דרדרת. קצת אחרי הירידה לשטח מפסוטה הגענו למכשול קשה ראשון בדמות עלייה ארוכה, תלולה ומדורדרת, רצופה אבנים בתוך סבך יער עם המון ענפים שמנסים למשוך אותך הצידה ולהוציא אותך משיווי משקל. מיטב בנינו נפלו במהלך 3 המקטעים של העליה הזו וגם אני הצלחתי ליפול פעמיים. שילוב של עייפות, חוסר אחיזה בגלל צמיג אחורי גמור וטכניקה לקויה כנראה, אבל זה מצטלם יופי. בינתיים בטריבונה צהלות שמחה מהאקשן של הרמת האופנועים וצילום הנפילות.


רמי כהן שמאלי מראה לנו איך עולים את העליה עם GS1200 (צילום: גבע תלם)


סיימנו לצלוח את העלייה ואפילו קפה לא הכינו בזמן הזה לטובת המתעכבים. עולים על הכלים אחרי בדיקת נזקים קלה וממשיכים מזרחה לכיוון חורפיש. במעט הדרך שנשארה לנו הספקתי עוד ליפול פעם אחת בלי שאף אחד יראה ואז להרים את האופנוע לבד ולהיתקע על מדרגת אבן גדולה קרוב מידי לגדר שתקעה אותי במקום עד ששמעון היה הצדיק היחיד לעזור לי להיחלץ.

בינתיים מתחיל גשם של שבירת שרב ומצליח לקרר את הגוף המיוזע מהמאמץ ולהדק את הקרקע לאחיזה טובה יותר באדמה, אבל במקביל גם מרטיב את הסלעים והופך אותם למלכודת מחליקה במיוחד. הדבוקה הראשונה פתחה פער בלי להשאיר מרשלים תוך שחנן לא עוקב אחרי המסלול שלפיו רכבנו. לקח לנו זמן לאתר את הפניה הלא נכונה עד שמצאנו אותם ועד אז הגשם כבר הפך למבול וסופה של ברקים ורעמים, פחות סימפטי שגם הראות נפגעת במסלול כזה.

ורדי ואורן שגם התברברו הצליחו לחבור לקבוצה הגדולה ויחד עלינו לתפוס מחסה מהגשם בסמבוסק הארזים בחורפיש. היה נחמד, לאפה עם שווארמה אחרי כל המאמץ הזה הייתה מחזירה לי יותר אנרגיה וקלוריות אבל בטח הייתי צריך שנ"צ ארוך. חיכינו שהגשם יירגע וחוזרים לאוכף. המשכנו על הכביש בדרך לצבעון, לקח לנו זמן למצוא את הירידה לשטח מהכביש המפותל אבל היה שווה.

חנן הוביל אותנו בתוך נחל צבעון, שביל קשוח ואתגרי אבל עביר בהחלט, בעיקר בחירת נתיב נכונה ונחישות והיה כיף גדול ללא נפילות משמעותיות. אפילו הצלחנו לעבור מעבר בקר עם מדרגה אימתנית בעזרת עבודת צוות מרשימה.


טל עמיר מדלג מעל מעבר הבקר האימתני (צילום: גבע תלם)


באחת הירידות החלה להסתובב שמועה ששמעון נפל, האירוע לא צולם ולכן אין תיעוד שהדבר אכן קרה למעט מספר עדי ראיה. מסתבר שבאותה נפילה משהו נדפק בטנרה שלו שלא הצליח להניע חזרה. שמעון סיים את הירידה בדרדור עם מנוע כבוי ובסיומה הקבוצה עצרה כדי לבדוק איך לתקן. תוך כדי התיקון והשיחות עם מומחים בעלי שם ארצי בטיפול בטנרה, תפס אותנו מבול רציני. הקבוצה קצה להסתתר מתחת לעץ הקרוב פתחה פק"ל קפה בזמן ששמעון (ואני) מנסה את מיטב העצות שנזרקו לחלל האוויר ע"י היועצים, אך ללא הועיל. הטנרה נורא אצה לניע אבל משהו מנע ממנו.

ללא אפשרויות נוספות ובאמצע השטח תחת גשם, קיבלנו החלטה אמיצה (ולא שהייתה אפשרות אחרת) לגרור את שמעון החוצה. עמיחי שהיה צריך להספיק הביתה לשבת ניצל את ההזדמנות לחפש שביל קרוב לכביש והיה הראשון שיצא מהשטח. שלומי פרס חבל וגרר את שמעון לאורך שני ק"מ בצמחיה עבותה ותעלת ניקוז עמוקה שגם בה הצלחתי להפיל את האופנוע, לפחות יצאה תמונה טובה.


תמונה למזכרת מהיום השני (צילום: טל עמיר)


אחרי התברברות ארוכה למצוא את היציאה מהשטח לכביש נמצאה האבידה, גררנו את שמעון לתחנת הדלק הקרובה ולשם הוזמן הגרר. שמעון חזר הביתה על מושב המורכב של אורן וה-KTM עד למרכז.

בונוס: בחזרה דרך כביש 6 ליוסי היו שני פנצ'רים. לא אחד. שניים.

Opmerkingen


סינון תוכן

הרשמה לעדכונים על פוסטים חדשים

נרשמת בהצלחה