אחרי חודש וחצי בלי רכיבה, אבל עם גיחה איכותית לארה"ב, חזרתי לאוכף. באמתחתי מגן מנוע חדש ומשודרג וציוד צילום שהבאתי במזוודה. כרגיל, עד לרגע האחרון לא האמנתי שאענה בחיוב להזמנה של הפרלמנט לדו יומי ישר אחרי הנחיתה, אבל ככה יצא ומי אני שאגיד לא. בין לבין עוד הספקתי להתקין את מגן המנוע של Outback Motortrek, ואת ידית הקלאץ של Camel Adv שמבטיחה קלאץ' רך במיוחד.
חנן המוביל רקח לנו מסלולים, שלומי המאסף אחראי על הלוגיסטיקה, אני אחראי על התיעוד. לא יודע מי היה אחראי על מזג האויר אבל יצא לנו בול. בכביש 6 עוד טפטף עליי גשם קל.
היום הראשון תוכנן להסתיים בטבילה בעין אבוקה אחרי מעל 100 ק"מ של רכיבה עם קצת כביש, דרגת קושי בינונית. משם עולים לגבעת יואב ברמת הגולן (או כמו שאני קורא למקום- עין יורט) ובבוקר למחרת יוצאים לסובב החולה עד מטולה.
היום הראשון: בת שלמה- חורשן- גלבוע- עמק המעיינות
לחצו על המפות כדי לפתוח את המסלולים באפליקציית אופרוד
יצאנו מבת שלמה בשישי בבוקר אחרי קפה בעגלה המקומית. 8 רוכבים מנוסים בדרך להר החורשן. חנן הבטיח לנו אתגרים וקיים. עלייה 186 בדרך לבקתה השרופה (כך לפי חנן) גבתה מאיתנו קורבן ראשון, את חנן! העלייה ארוכה, מדורדרת, מקולסת (מלשון קוליס) ומדורגת. בחירה לא נכונה של נתיב או עצירה מיותרת ואיבוד מומנטום יכולים בקלות להביא לנפילה הצידה.
חנן בחורשן (צילום: גבע תלם)
אחרי שעזרנו לחנן ויוסי לטפס במעלה העליה לחורשן המשכנו לנקודה הסודית של חנן במסלול. אני יכול לגלות לכם את המיקום המדויק אבל מפחד מחנן, לכן תצטרכו לצפות בסרטון המלא ולהבין לבד איפה זה. אחרי קפה ומאפה המשכנו לרמות מנשה עם קטע קישור בכביש. חנן לקח אותנו למקטעים מצוינים שאני לא הכרתי במגרש המשחקים של הצפון, משם המשכנו דרך צומת מגידו לכיוון הגלבוע.
מכביש התענכים פנינו ימינה בצומת יזרעאל לכיוון היישוב גן-נר ואז שמאלה לכיוון היישוב וימינה ממש לפני הכניסה כדי לרדת לשטח והתחברנו לרכס הגלבוע, מעל עמק חרוד שבו גדלתי. המשכנו לגבעת חוחית, שם עצרנו כדי שורדי יחבר את המצבר שהתנתק לו, התחברנו לדרך נוף הגלבוע מעל מצפה ויניה וירדנו עד לכתף שאול, שם פנינו ימינה כדי לחזור לשטח. רכבנו לרגלי ההר מעל בריכות הדגים מערבית לקיבוץ חפצי-בה ועלינו בשביל הנחש עד למצפור הברקן במעלה ההר.
החבורה העליזה מדגמנת אופנועים (צילום: גבע תלם)
המשכנו דרך הכביש כמעט עד מעלה גלבוע, שם חתכנו שמאלה לשטח לשביל עוקף מלכישוע, רוכבים לאורך גדר ההפרדה. עברנו את מירב ומלכישוע והגענו למיטל, ישוב חדש שעלה על הקרקע. משם התחלנו את הירידה לעמק המעיינות והתחברנו לכביש קצת לפני שדי תרומות, שם הסתיים המסלול המתוכנן. חיכינו שגיא שרמן יצטרף אלינו ואז המשכנו לעין אבוקה לטבילה. נפרדנו מורדי והמשכנו צפונה לצומת צמח לארוחת ערב ומפגש איחוד עם שלומי בראט שבא כל הדרך מהדרום ליום השני של הטיול. עלינו לגבעת יואב לג'ינגיס חאן שם העברנו את הלילה.
שלומי דגני מטפס בגלבוע (צילום: גבע תלם)
היום השני: גבעת יואב- כינרת- סובב החולה- מטולה
התעוררנו בבוקר ובהמלצת המארחת המקומית עצרנו לקפה ומאפה במולאן קפה, עם נוף משוגע לכינרת והגליל וקונדיטוריות שפתחו את המקום במיוחד בשבילנו. משם חנן לקח אותנו לרכיבה בהפתעה מבני יהודה הישנה לכינרת. אחד המקומיים אמר לו שאין בעיה לרדת את זה. בסרטון אפשר לראות כמה זה היה רחוק מהמציאות. אחרי כמה ירידות חביבות מאוד שאותן כולם עברו בשלום, התוואי הידרדר ונהיה מדורדר וכך גם המצב של הרוכבים.
מצאנו את עצמינו בירידות ארוכות ותלולות, משופעות בקוליסים, דרדרת, סלעים ושיפועי צד. אפילו המנוסים שבינינו התקשו בירידה שגבתה מאיתנו כוח פיזי וסיבולת, תוך כדי שג'יפים מנסים לעלות את המסלול שאנחנו רוצים לרדת ומייצרים לנו עוד פודרה בדרך. אחרי שעתיים של ירידות ומספר קילומטרים בודד של התקדמות, הגענו כולנו לכינרת צפונית לעין גב ומשם עצרנו למלא מים וגלידה בתחנת הדלק הראשונה שמצאנו. המקטע של הירידות לא מתאים לרוכבים לא מנוסים וגם רוכבים מנוסים יכולים להתקשות בו.
מעבר מים שנכנע לשלומי בראט (צילום: גבע תלם)
אחרי מנוחה קצרה עלינו על כביש 92 המקיף את הכינרת ממערב ועלינו איתו עד לנקודה הצפונית ביותר של הכינרת והתחברנו לכביש 87 ממנו פנינו צפונה לכביש 888. עלינו עוד צפונה למעמקי רמת הגולן וליד מצפה גדות פנינו ימינה לשטח. משם התחיל המסלול של סובב החולה, שחיבר אותנו מרמת הגולן לגליל העליון. עברנו את החולה מדרום והגענו לשדה אליעזר ומשם למצפור קרן נפתלי לקפה ונוף. המשכנו צפונה, עברנו את קיבוץ יפתח והתחברנו לחוצה ישראל ודרך נוף הרי נפתלי. ממליץ בחום על המקטע הזה, נוף מטמטם.
קצת מתחת למרגליות התחלנו לעלות עוד במעלה ההר בעליות חדות ומפותלות, שם הצלחתי ליפול בהידרדרות אחורה כי עצרתי במקום. המשכנו קצת עד מצפה דדו שמשקיף על מטולה ולבנון, אכלנו משמשים תוצרת פרי מטולה ונפרדנו. היה אש, כרגיל.