סיבוב בינוני בעמק האלה

ביום שישי 27.1.23 יצאנו כתריסר רוכבי אדוונצ'ר מסוקסים ומנוסים לסיבוב לא קל בעמק האלה בהובלת טימו דה-וריס, תושב האיזור.

אבל זה בכלל לא היה התכנון! כבר שבועות שאני מתכנן על דו יומי מדברי שוב. היה תאריך, הייתה קבוצה, היו מסלולים והתיק היה ארוז. אבל הרוכב מתכנן תוכניות והילד שלו מעלה חום כמה שעות לפני השעון המעורר, אז כמובן שנשארתי איתו בבית, ממורמר על הסופ"ש שהלך, עסוק בהתנצלויות על הטיול שהברזתי ממנו.

להצטרפות לקהילה שלנו- אדוונצ'רים מתחילים בשטח

החום לא ירד אבל קיבלתי פס לשישי! (רציתי לכתוב החום בוטל, רוכבים קריסטל, אבל הוא לא בוטל, תזרמו).

החברים שלא יצאו לדו יומי כבר מתחילים להתארגן על מסלולים לשישי ואני לגמרי בעניין. חנן המוביל שולח מסלול לעמק האלה וכולם זורמים, אין לי מושג איפה זה, כרגיל, אבל אם חנן מוביל ואומר שהמסלול בסדר, אני בא.

להורדת קובץ המסלול

יוצאים לדרך

בוקר האירוע הגיע, קובעים בצומת מסמיה (לא הייתי שם מאז הצבא) מול פונדק ורדה. פותח את הוואטסאפ ורואה שה-DR של חנן לא מניע והוא נשאר בבית בכלל. פוגש את שאר הרוכבים. מתלבטים אם להראות סולידריות ולחזור הביתה (סתם, לא באמת) או להמשיך במסלול של חנן ללא מוביל. טימו, המתגורר ברבדים הסמוכה מחליט לקחת את ההובלה ומוסיף "נעשה את זה לפי הגרסה שלי". פה חשדתי. "מה זה אומר?" שואל רוכב שלא מכיר את הנפשות הפועלות. "שברגע זה עלתה רמת המסלול" אני עונה לו. "יהיה בסדר", מרגיע טימו. מחכים לאחרונים שיתדלקו ולעמיחי שמגיע אחרון ויוצאים לדרך.

נפילה ראשונה

מצומת מסמיה נסענו בכביש לכפר מנחם ומשם ירדנו שמאלה לשטח צמוד לשדות. הקצב טוב, הקבוצה קטנה וטימו מוביל מצוין. קצת עליות עם קצת סלעים ביער חרובית, הרבה מישורים שאפשר לתת בגז, בדיוק כמו שאני אוהב. לפני העליה לתל צפית עקפנו חבורת ג'יפים. באחד המכשולים אחד הג'יפים התעכב, עמיחי על ה-GS נבלם באמצע העלייה והאופנוע לקח את שניהם יחד בירידה, לא נעים, חבלות בעיקר בכיס.

סינגל עגור

אחרי שנפרדנו מחבורת הג'יפאיות בתל צפית, למרות שמאוד רצינו להצטרף לפריסה שלהן בשטח, המשכנו לכיוון לוזית וחרבת סעוד ומשם לקח אותנו טימו לסיבוב קצר על סינגל עגור. אני שונא סינגלים ידוע. אוהב שבילים רחבים שאפשר לבחור בהם נתיב בקלות. סינגל עגור מוגדר כסינגל בינוני לרוכבי אופניים מנוסים, לרוכבי אדוונצ'ר על טנרה ששונאים סינגלים כמוני, זה מסלול אקסטרים.

עופר על הדוקאטי היפהפה שלו (צילום: גבע תלם)

אבל סינגלים זה כמו דשדש וחול, אם כבר נכנסת צריך לאכול (הכל בשביל חרוז). אז נכנסתי, התעייפתי ושמחתי שיצאנו. לא היו תקלות יוצאות דופן בסינגל, גם לא עשינו את כולו אולי כמה קילומטרים בודדים מהמסלול המלא שברובו אני יושב על הזנב של עופר עם הדוקאטי Desert X היפיוף, אבל זה עדיין עייף אותי מספיק כדי להגיד לטימו שחוזרים למסלול ולקוות שהוא יסכים.

סיימנו את הסינגל וחזרנו לשבילים שאני אוהב- רחבים ומישוריים שאוכל לנוח קצת. קצת לפני תל עזקה הגענו למכשול נוסף בדמות עלייה תלולה רצופה אבנים ועצים. רובינו עברנו אותה בשלום למעט שתי נפילות קלות בעלייה וישבנו לקפה בתל עזקה לא רחוק משם.

תל שוכה- אין לי כוח להמשיך

אם לא הספיקו לי העייפות והכאבים בידיים (מה שהשאיר אותי זו ההבטחה לסיים בשריגים), התחלנו לטפס את הר שוכה דרך עדולם. טיפוס שמתאים לניווטים בבה"ד 1, שכולל הרבה עלייה ולא מעט סלעים. ברגע של עייפות קשה זרקתי זנב צמוד מידי לגדר תיל, לגדר ולזנב שלום, נשארתי על שני גלגלים. הירידות של תל שוכה היו כיף גדול אבל כשירדנו למטה גילינו שחסרים לנו 3 רוכבים. יוגב ועופר סימנו לי שהם לא רואים אותם, בזמן שכל הקבוצה כבר התקדמה, וכמו מבוגר אחראי אספתי את כוחותיי האחרונים לטפס שוב את כל הירידה כדי לראות מה קרה. לא אסתיר שסיפור טוב מביא יותר צפיות ביוטיוב וזהמה שנתן לי כוחות. אחרי שטיפסתי את כל הדרך לתחילת הירידה מצאתי את לירון עם הטנרה מתחככים בעץ בניסיון ליישר את הגלגל הקדמי שהתעקם קלות בפגישה עם האופנוע של טימו שלצערי לא צילמתי.

אסף שיינרוק מדגמן גז בעליה (צילום: גבע תלם)

יורדים מחדש את הירידות של תל שוכה, גם בפעם השניה זה עדיין כיף ומגיעים לתחתית התל לפגוש את שאר הקבוצה בסוף המסלול. יוסי כמובן לא שולט בעצמו ומחליט לנסות עלייה שגם ברגל אני לא מצליח ומתאימה יותר לאנדורו, אבל סף הריגושים שלו גבוה כמו יכולת הרכיבה שלו והוא עולה ויורד כלכך מהר שבקושי הצלחתי להוציא מצלמה.

סיימנו את היום במבשלת שריגים שמחים ומרוצים.