זנב לאריות: קרנבל ביער בהרי ירושלים
שישי בבוקר, לטרון. שמש בשמיים אבל לא חם, ואני עומד מול חמישה רוכבים מושחזים בהחלט שיוצאים למסלול של רועי שפית. הבטיחו לי שזה מסלול רגוע. מי שקורא את הבלוג הזה מספיק זמן כבר יודע שכשאומרים לי "רגוע", כדאי לבדוק פעמיים.
שפית עצמו לא הגיע, אבל היה איתנו ברוחו ובמסלולו: כמעט 50 ק"מ של שטח בהרי ירושלים, מאזור נווה שלום דרך דרך בורמה, מצפה הראל, אשתאול, בית מאיר, נחל כסלון ויער הקדושים.
זנב לאריות
כבר מהשביל הראשון היה ברור מי פה הזנב. כל מה שראיתי זה אבק וכל מה שהחבר'ה השאירו לי מאחור, וחבל שלא לקחתי איתי פילטר אוויר. הרמה גבוהה, הקצב מהיר והדופק לא ירד אפילו לרגע. הבטחתי לעצמי לא להשתגע ולהישאר רגוע, כי כולנו יודעים איך זה נגמר כשמשתגעים.
אחרי כמה קילומטרים נכנסנו למוד של מאסף מתחלף, פעם אני ופעם מישהו אחר. ההבדל הוא שכשאני המאסף, זה לא בגלל שבחרתי :)
אבק, שמש וסלעים לבנים
האויב הגדול של היום לא היה השביל אלא השילוב של שמש נמוכה ואבק. הקרקע לבנה, הסלעים לבנים, ואתה רואה את המכשול רק אחרי שהוא כבר בגלגל הקדמי. עוד לא ירד מספיק גשם, אז זה לא מסלול של בוץ אלא של אבק.
יש שתי אפשרויות: להיצמד למי שלפניך לפני שהאבק מספיק לעלות, או לתפוס מרחק גדול מספיק כדי שישקע. אני הלכתי על הגישה של החיפזון מהשטן, עשיתי את הדברים לאט, בעדינות ובדרך שלי. כבר למדתי מניסיון שזה תמיד עדיף.
בדרך עברנו גם בין עצים שרופים, מראה שכל פעם מחדש מזכיר את השריפות שעברו על היערות פה.
הטיפוסים של שפית
באמצע המסלול התחילו העליות האופייניות לשפית. הוא מאוד אוהב אותן, ושמתי לב שזה מוטיב חוזר אצלו. היו גם כמה ירידות מוכרות, אחת מהן מהמסלול של ההשקה של ה-CF Moto 450, ועוד אחת עם סיבוב שאני תמיד מסתבך בו. מסתבר שאפשר לעשות אותו כמו שצריך, רק צריך את האופנוע המתאים.
היו גם כמה "כמעט" שתראו בסרטון, וענף אחד שכמעט אכלתי עם הקסדה. אני צריך להתרכז גם במה שלמטה וגם במה שלמעלה, ומסתבר שזה לא תמיד מצליח לי במקביל.
ה-CF Moto הקל עשה את העבודה. בקטעים שבהם עם טנרה או עם 800 כבד הייתי נתקע לשעה, כאן מצאתי מעבר ויצאתי.
קפה ביער וכפפה אבודה
עצרנו לקפה ביער, ואחריו חיפשנו חצי שעה את הכפפה של ורדי שנעלמה. אם מישהו מוצא באזור כפפת Klim אפורה של יד שמאל, היא של ורדי. בשורה התחתונה, 23 ק"מ בשעה, חצי מהמסלול. קצב לא רע בכלל.
בהמשך אחד החברים נתקע עם תקלה באופנוע. חצי שעה ניסינו לפתור אותה, ובסוף הוא נפרד מאיתנו ונסע הביתה. לא כולם מסיימים את היום עם האופנוע בשטח.
עברנו גם בירידה על שם רותם קוזי, זו שבה בפעם הקודמת באנו לחלץ אותו, ובכמה קיקרים שלא העזתי לקפוץ עליהם גבוה.
מה עוד צריך לתקן
בעיה שעוד לא פתרתי: הכידון משחק לי במהירויות גבוהות, ממש שייקי שייקי. כל אבן קטנה זורקת את הפרונט לאיזה כיוון, וזה פחד מוות. הציעו לי להוריד את המשקולות ממגני הידיים, אבל עוד לא הספקתי לבדוק. אולי בולמים, אולי משקולות, אולי צמיג. אם יש לכם רעיון, כתבו לי בתגובות.
ועוד שינוי שעשיתי לאחרונה: עברתי לגלגל שיניים 15 בקדמי בשביל שיוט נוח יותר בכביש, ועדיין יש המון מומנט בהילוך ראשון.
שורה תחתונה
מסלול שמשלב הרבה גז עם קטעים טכניים בתוך גינות סלעים. לא למתחילים, כן למנוסים. לרכוב מאחורי חבורה מהירה הכריח אותי לרכוב מהר מהרגיל, וגם זה שיעור.
סיימנו בחומוס, אבל את הקטע האחרון עשינו בכביש ולא בשטח, אז אני מתכנן לחזור על המסלול. רוצים להצטרף? כתבו לי בתגובות.
המסלול
עוד מסלולים שרכבתי ותיעדתי מחכים לכם במפת המסלולים.
תגובות