top of page

מדריך: דירוג קושי מסלול לאופנוע אדוונצ'ר

המאמר הזה מתבסס על המאמר המקורי שכתב מדריך הרכיבה והרוכב האגדי Bret Tkacs עם קצת עריכה ותוספות של גבע תלם


כמעט תמיד כשנרצה להצטרף לטיול או אפילו נארגן אחד, השאלה הראשונה שתעלה היא "מה רמת הקושי של המסלול?". זו שאלה סופר חשובה וסופר לגיטימית כדי שכל רוכב יוכל להבין מה רמת הקושי הצפויה לו בטיול.

אבל האם רמה "בינונית" בהכרח תגיד אותו לדבר לשני רוכבים? אחד סופר-מנוסה והשני שזה הטיול החמישי שלו בשטח? בודאות לא. רוב הסיכויים שהרוכב המתחיל יסיים את המסלול חבול ויצטער שהצטרף ואילו הרוכב המנוסה ישאל מתי מגיעים לחלק המאתגר אחרי שכבר הסתיים המסלול.


ירידה עם דרדרת: קל לאחד, בינוני לאחר (צילום: גבע תלם)


שיטת הדירוג של ברט מתחלקת לשניים: קודם נדרג את רמת הרכיבה של הרוכב ואז נבין איזה אלמנטים אתגריים יש ברמות מסלול שונות.


כדי לנסות ולעשות סדר ועל מנת ליצור מכנה משותף ודירוג שיהיה בר השוואה, קודם עלינו ליישר את הקרקע ולהבין ששיטת הדירוג שלו מיועדת לרוכבי אופנועי אדוונצ'ר גדולים (650 סמ"ק ומעלה), בעלי אופנוע שלא עבר שדרוגים מסיביים (התאמה למשקל ומיגון לא נחשב לשדרוג) ויש משקל נוסף מלבד הרוכב על האופנוע (ציוד בתיקים וכו').


גם רוכבים טובים, לפעמים נופלים (גבע תלם)


כיצד נדרג את רמת הרכיבה של הרוכב?

לפי שלוש רמות המתאר ברט:


1. מתחיל:

  • נופל (או כמעט נופל) הרבה ברכיבת שטח

  • מתאמץ מאוד ולכן עייף מאוד בסוף רכיבה

  • גורם נזק לאופנוע עקב תוואי קרקע (פנצ'ר מצביטה, עיקום ג'אנט, מגן גחון וכו')

  • לא מצליח לעשות דברים במקביל (לדעתי הכוונה של ברט היא שהרוכב מפוקס מידי בשביל ולא שם לב לדברים סביבו או יכולת להרים את הראש ולהסתכל סביב).

2. מנוסה:

  • נופל מעט, לרוב במקום

  • לא גורם נזק לאופנוע

  • לא מתעייף ברכיבה ארוכה

  • אין בעיה לעשות דברים במקביל (נגיד לתפעל מצלמה על הקסדה, סתם דוגמה שקפצה לי לראש)

3. מקצוען:

  • אינו נופל (גם לא כמעט)

  • לא גורם נזק לאופנוע כלל

  • משקיע מעט אנרגיה ברכיבה

  • אינו צריך מנוחה או עצירה כדי לנוח (רק לאכול ולשתות)

  • יכול לעשות דברים מקביל



בואו נבין לעומק טיפה יותר את הדירוג ולמה הוא חשוב: רוכב מתחיל שחסרה לו הטכניקה הנכונה לשליטה באופנוע ברכיבת שטח, עסוק רוב הזמן באחיזה בכידון כדי להישאר על האופנוע ולגרום לאופנוע לסור למרותו בעוד שרוכב מתקדם יותר כבר סיגל לעצמו את הטכניקה כדי להיות מסוגל לפנות את מירב המאמץ למעבר של אלמנטים מאתגרים ולקריאת השביל הנפרס לפניו ותכנון הנתיב. רוכב מקצוען לרוב לא ישקיע כלל מאמץ ברכיבה ויהיה לו קל מאוד לעבור אתגרים שונים ומשונים כי יש לו את הטכניקה להתמודד איתם.



שלוליות בוץ עמוקות (גבע תלם)


אחרי שהבנו קצת על דירוג הרוכב וניסינו להכניס את יכולות הרכיבה שלנו לאחד השלבים מעלה, נעבור לדירוג המסלול.


דירוג מסלול רכיבת אדוונצ'ר

ברט מחלק את דירוג קושי המסלול לחמש רמות.

ברמה הראשונה מדובר על שביל שבו יכול לנסוע גם רכב משפחתי, ברמה האחרונה כבר מדובר על רמת אופנוע אנדורו ולכן אנחנו צריכים למקם את המסלולים שלנו בין רמות קל-בינוני-קשה להתמצאות קלה יותר.

כמובן שנוכל להגיע למסלול שמוגדר קל אבל יש בו אתגר אחד בינוני. לטעמי, זה הופך את המסלול לקל-בינוני, ז"א שרוכבים בעלי נסיון יוכלו לעבור לבד או עם סיוע קל של חבריהם, אבל חשוב לתאם ציפיות עם שאר הרוכבים שהמסלול אינו כולו ברמת קל ואפילו להחמיר- מספיק אתגר אחד בינוני במסלול קל כדי לקבוע שהמסלול מוגדר כבינוני, אפילו אם לא כולו אלא רק חלקו.

באחריות המוביל לבחור קטעים במסלול שלפניהם יעצור ויתאר את מה צפוי במקטע הבא ומה רמת האתגר הצפויה כך שרוכבים שאינם רוצים לקפוץ בדירוג הקושי יוכלו מראש להיפרד מהקבוצה ללא נזק גופני או מכני או חוויה לא טובה מהטיול.

טבלת התמצאות ברמות הקושי, לחצו להגדלה (גבע תלם)


התיאורים בטבלה של ברט מאוד מפורטים, אבל זה לא שמישהו יכניס סרגל לתיק הצד שלו כדי ללכת למדוד גודל של אבנים או עומק של מעבר מים. השיטה הזו נועדה כדי לתת מושג ראשוני ומכנה משותף אחיד ככל שניתן לכמה שיותר רוכבים לפני הצטרפות לטיול למהי רמת האתגר הגבוהה ביותר שבו.

1. קל-מאוד:

  • כביש משובש או לא מתוחזק

  • שביל עפר מהודק

  • עליות/ ירידות קטנות

  • מעבר מים בעומק עד 5 ס"מ

2. קל:

  • שביל עפר ברוחב נתיב או שניים

  • קוליסים נמוכים ורחבים

  • מכשולים בגודל עד 10 ס"מ (אבנים בולטות, שורשי עצים וכו')

  • דרדרת ואבנים משוחררות בעומק עד 8 ס"מ

  • מקטעים קצרים ורדודים של בוץ/ חול

  • מעברי מים מבטון בעומק עד 10 ס"מ

3. בינוני:

  • קוליסים יבשים וצרים

  • מקטעים של בוץ רדוד

  • מקטעי חצץ טריים

  • מקטעי חול רך (עד 30 מ')

  • מכשולים בגודל עד 15 ס"מ

  • מעבר מים בוצי או עם אבנים חלקות (עד עומק 15 ס"מ)

  • מדרגות של עד 10 ס"מ בעלייה ו-15 ס"מ בירידה

  • עליות עם דרדרת אבנים בגודל עד 13 ס"מ

  • עליות בשביל מפותל ברוחב נתיב

4. קשה:

  • עליות מפותלות בשביל צר

  • מקטעים עם אבנים משוחררות בגודל מעל 13 ס"מ

  • קוליסים צרים ורטובים

  • דשדש (מעל 8 ס"מ עומק)

  • מקטעי חול או בוץ המצריכים מומנטום כדי לחצות

  • מעברי מים בעלי בסיס משוחרר

  • מעברי מים בעלי זרימה בינונית עד 23 ס"מ עומק

  • מעברי מים עם זרימה מהירה עד 18 ס"מ עומק

  • דרדרת עם אבנים עד גודל 15 ס"מ

  • עליות בבוץ רטוב ושלוליות

5. קשה-מאוד:

  • מסלולים המתאימים לאופנועי אנדורו

  • סינגלים מפותלים

  • מעבר בלתי אפשרי אלא רק בתנאים אופטימליים

  • צורך בכיוונון מכני של האופנוע לפני מעבר מכשול

  • דשדש מעל עומק 8 ס"מ

  • מקטעי חול או בוץ המצריכים מומנטום כדי לחצות

  • מעברי מים עם זרימה מהירה בעומק מעל 30 ס"מ

  • מעברי מים בעלי בסיס לא יציב

  • בוץ דביק

  • חול עמוק

  • מדרגות או אתגרים הגבוהים מציר האופנוע


איך נראה מסלול סופר קשה לאדוונצ'רים? צפו בוידאו מטה


הרשמה לעדכונים על פוסטים חדשים

נרשמת בהצלחה

bottom of page