top of page

Tenere Spirit Camp 2022

במשך תקופה ארוכה מאוד לטשו חברי מועדון הטנרה עיניהם ליבואניות מתחרות שמרימות אירועים מושקעים לחברי המועדון שלהם וסופסוף קיבלנו משהו שאפשר להתגאות- שלושה ימים במדבר של מועדון הטנרה של ימאהה, אותו מובילה מטרו היבואנית.

עדר של טנרה על שפת המכתש בצילום מהאוויר (צילום: ניר עמוס, מטרו)


מועדון הטנרה של מטרו- Tenere Spirit Camp 2022

75 אופנועים ממשפחת הטנרה הגיעו למצפה רמון לחאן "צל מדבר" שאירח אותנו לשני לילות שכללו הופעה חיה של להקה מקומית, חידון נושא פרסים (אבל שווים, כאלה שאני מצטער שלא קיבלתי) ושלל מסלולים לכל רמות הרכיבה. בערב הראשון, אחרי ארוחת הערב, סיפר לנו גיא רדר שהתכנון היה להביא לארץ את פול טארס לאירוע אבל בגלל בעיות לוגיסטיות זה לא יצא לפועל. יותם אבירם, סמנכ"ל המכירות של מטרו סיפר לכולם שהאירוע הזה הוא תחילתה של מסורת שנתית של אירועים כאלה.

הסרטון המסכם (צילום ועריכה: גבע תלם)


היום הראשון- יורדים למדבר

תחילת האירוע בצומת דבירה שם התאספו כמה עשרות טנריסטים שכבר היה להם קשה לחכות ויחד עם גיא רדר, מנהל הקהילה של מועדון הטנרה, רכבנו יחד בכבישים עד לתחנת הכוח בנאות אשלים שם ירדנו לשטח במסלול קליל שאורכו 19 ק"מ, כזה שגם בעלי הארגזים יכולים ליהנות ממנו. הסירו דאגה מלבכם, גם במסלול כזה הצלחתי ליפול בגלל בטחון עצמי מוגזם. בשדה בוקר עלינו חזרה לכביש ומשם המשכנו למצפה רמון קצת לפני השקיעה כדי להתחלק לחדרים ולארגן את האופנועים ליום השני.


עקב ריבוי המשתתפים, חולקו הרוכבים לארבע קבוצות לפי רמת רכיבה: הקבוצה האתגרית (שזכתה לשם 'הכיתה הטיפולית') בהובלת מומי בהלול, שתי קבוצות לרוכבים מנוסים בהובלת גיא רוגל וניר בקאי וקבוצה בסיסית לרוכבים מתחילים בהובלת גיא רדר.


אסף חבאז, נציג הכיתה הטיפולית (צילום: גבע תלם)


היום השני- יורדים לשטח

יצאנו ליום השני במזג אוויר מדהים וסגרירי, תחילה התקבצנו כולנו לתמונה קבוצתית על שפת המצוק, שם הטיס ניר עמוס את הרחפן שלו כדי להצליח לתפוס עדר של טנרה ואחרי תפילת דרך קצרה התחלקנו לקבוצות ויצאנו לדרך.

הקבוצה של ניר בקאי, בה רכבתי, ירדתי בפיתולים של מצפה רמון וירדה לשטח דרך שמורת הטבע הר הנגב. מסביבנו חולות צבעוניים שמיד לאחריהם נפתח מגרש משחקים של עליות וירידות בקרקע עם אחיזה נפלאה שמאפשרת לרכוב מהר וליהנות מהרוח, אבל האחיזה והמשחקים נגמרו מהר מאוד כשהגענו לדשדש האימתני בנחל נקרות.



כבר ידוע שאני לא חובב גדול של חולות ודשדש הוא תוואי שטח שהרכיבה בו דומה מאוד לחול אבל הנפילה בו כואבת פי כמה, כי הוא משובץ באבנים, בניגוד לחול.

ניר בקאי ומתן ניר (מנהל המירוצים של מטרו ורוכב בחסד) עצרו אותנו קצת אחרי הכניסה לדשדש כדי ללמד אותנו איך לרכוב נכון וליהנות מהדשדש.

כבר דיברנו על זה שרכיבת אדוונצ'ר משמעותה להרחיב את גבולות היכולת ולהתנסות בדברים חדשים לא? אז שמתי את הדעות הקדומות שלי על דשדש בצד וניסיתי ליהנות וללמוד את הטכניקה לרכיבה טובה יותר.

לשמחתי לא הייתי הראשון ליפול וגם לא האחרון, פשוט כי לא נפלתי בדשדש למרות שהיו הרבה כמעטים שרובם נבע מחוסר ביטחון שלי בכניסה לעיקול, בקוליס שמישהו השאיר בזמן שעבר נתיב או סתם כי התקרבתי לרוכב אחר יותר מידי והייתי צריך לבלום ולהוריד רגל.

לצערי היו לא מעט נפילות של רוכבים אחרים, רובן קלות ברמה של לקום ולהרים את האופנוע אך הייתה גם אחת רצינית יותר בה רוכב נזרק מהאופנוע במהירות לא נמוכה ונפגע בצלעות. לקח לו דקות ארוכות להתאושש מספיק כדי לחזור עם האופנוע (ושני מלווים) למצפה רמון ולסיים את הטיול יום מוקדם מהמתוכנן.

אם זה לא מספיק, חלקנו את המסלול שלנו עם קבוצת רוכבי סילברדו ושיחקנו איתם חתול ועכבר לאורך כל המסלול, כל פעם קבוצה אחרת תוקעת את את השניה ונותנת לה לעבור.

ריבוי הנפילות והעיכובים בדשדש, אחרי חצי מסלול בלבד (60 ק"מ) בתוספת שעון חורף ושקיעה מוקדמת, גרמו לבקאי המוביל שלנו לקבל החלטה אמיצה: מי שעוד כוחו במותניו ורוצה לסיים את המסלול (40 ק"מ נוספים) בשטח מאתגר יותר מוזמן להמשיך איתו ולקחת בחשבון שייתכן שהחושך יירד לפני שהרכיבה תסתיים.

הכיתה הטיפולית בתמונה אופיינית (צילום: ניר עמוס, מטרו)


בשלב הזה כבר הייתי תשוש מספיק כדי לקבל החלטה בוגרת שצריך לדעת מתי לעצור ויחד עם רוב הקבוצה יצאנו דרך בורות לוץ לצומת הרוחות וחזרה למצפה רמון. עם בקאי המשיכו 4 גיבורים אמיצים שסיימו את המסלול.

בערב השני הופיעה להקה מקומית צבעונית ותוססת שבתוספת אלכוהול הפכה לחגיגה שמחה במיוחד אחרי שכל הקבוצות שבו חזרה לחאן.


היום השלישי - כביש 10

היום השלישי כבר היה אופרה אחרת. קצת אחרי הזריחה התחיל גשם. הגשם הפך למבול שלא פסק למעלה משעה ושם את המשך הטיול בסימן שאלה גדול. התכנון היה לצאת לכביש 10 שנפתח במיוחד בשבילנו (כביש 10 הוא כביש לאורכו של הגבול עם מצרים והוא סגור לתנועה רוב השנה, למעט חגים ואירועים מיוחדים בתיאום מראש עם צה"ל).

היום השלישי בסימן גשם. לפחות הייתה קשת (צילום: גבע תלם)


מסתכלים קצת על השמיים, קצת באפליקציות של מכ"ם גשם ומחליטים לצאת לכביש 10. יצאנו קבוצה קטנה יותר כי הרבה רוכבים החליטו לוותר על רכיבה בגשם לכביש 10 והעדיפו להירטב בדרך למרכז והביתה.

קצת אחרי היציאה, הגשם פסק והמדבר שנפרס לפנינו אחרי הש.ג בהר חריף היה עוצר נשימה בשילוב עם ענני הסערה, שנעלמו ככל שהעמקנו לתוך המדבר. בנקודת התצפית הראשונה כבר זרחה השמש כאילו אנחנו באמצע הקיץ.

רכבנו לאורך הגבול עם מצרים עד נחל עזוז ומשם לאורך הכביש לניצנה עד לשרידי תחנת הרכבת הטורקית, שם עשינו צילומים אחרונים ונפרדנו לשלום.


השיירה בכביש 10 בהובלת גיא רדר (צילום: גבע תלם)


איך לסכם?

הטיול הזה הוא מעבר לטיול והאירוע עצמו. מתחילת שנת 2022 משהו טוב עובר על מועדון הטנרה של מטרו. ההצטרפות של גיא רדר מנהל הקהילה הפיחה חיים במועדון שהיה מנומנם עד ישנוני בשנים האחרונות ועד כה השנה היו בו יותר טיולים ואירועים משותפים מאז שהוקם, כולל מועדון הטבות ייחודי.

לפני שלושה חודשים, אחרי שקיבלתי את ההחלטה למכור את הטנרה 660 הכבד שלי, התלבטתי קשות אם להמשיך לטנרה 700 או לבחור מתחרה בגודל זהה אבל בצבע בהיר אחר, שידוע שיש לו קהילה תוססת ומגובשת מאוד, אם לא ההתעוררות של מועדון הטנרה השנה גרמה לי לבחירה קלה יותר.

לא סתם הטנרה 700 הוא האופנוע הנמכר ביותר השנה בישראל.

יצאתי מאוכזב רק מהעובדה שלא הצלחתי לצלם מספיק תמונות טובות, אם בא לכם ליהנות מתמונות טובות באמת, תראו את הגלריה של צלם-העל ניר עמוס שהתלווה אלינו לטיול.



גילוי נאות: גיא רדר הוא במקרה גם סוכן הביטוח שלי. שילמתי ממיטב כספי כדי להשתתף בטיול ולא זכיתי לשום טובת הנאה או הטבה כספית ממטרו כדי להשתתף בטיול או כדי לכתוב את הסקירה הזו.

Comentarios


הרשמה לעדכונים על פוסטים חדשים

נרשמת בהצלחה